נוכח חולשתן של ההגדרות הפורמליות לתרבות חילונית יהודית, נראה שהדרך לקבל מושג הולם ועשיר יותר עליה היא להשקיף במבט פנורמי על המרחב שבו הגלקסיה שלה משתרעת - לִצְפּות במבחר של שמשות, כוכבי לכת, שביטים, לוויינים וכוחות משיכה ודחייה, המהווים את הקונסטלציה הפזורה של תרבות זו, וגם בכמה חורים שחורים שלידה. בגישה זו בחרנו לצורך הספר שלפניך. החיבור האנציקלופדי, גם כשהוא בנוי כמבחר מייצג שאינו כולל הכול, מאפשר למי שקורא בו ברציפות, או רק משוטט בין דפיו, לעשות היכרות עם יצירות, אישים, תנועות, ויכוחים, רעיונות ומוסדות שהשתתפו ביצירת רקמתה של התרבות החילונית היהודית ברבע האלף האחרון, ועם אלה המוסיפים ליצור אותה היום. נראה לנו שהמבנה האינדוקטיבי של אנציקלופדיה, ושיתוף הפעולה של כמאתיים וארבעים מחברים, חילוניים ודתיים, הכותבים מנקודות מבט שונות, מתאימים לאופיו המשתנה והרב-צדדי של המושא שמפעל אנציקלופדי זה מנסה לאייר.
ארבעת כרכי האנציקלופדיה מחולקים לעשרה מדורים, שכל אחד מהם סוקר את תהליכי המודרניזציה והחילון בתחום אחר של התרבות היהודית. חלק מנושאי המדורים נסקרו לעיל: חילון אורחות חיי היומיום; חילון הספרות והאמנויות; ההגות היהודית החדשה; חידוש וחילון של הלשון העברית; חילון הזיכרון והמחקר ההיסטורי; מודרניזציה וחילון של הפוליטיקה היהודית. מדור נוסף מוקדש למדינת ישראל ול"יישוב" שקדם לה. כוונתו אינה לסקור את כל ענייני המדינה, אלא רק נושאים המבטאים את היות המדינה מוצר של חילון הפוליטיקה היהודית והתאמתה לתנאים המודרניים. מקום ניכר במדור הזה תופסים, באופן טבעי, יחסי המדינה והדת, והמאבק המתנהל על כך בפוליטיקה ובחברה האזרחית בישראל. המדור גם מדגים כיצד הקהילייה הפוליטית היהודית בארץ-ישראל, לפני ואחרי הקמת המדינה, אפשרה את פריחתה של תרבות יהודית חדשה, חילונית רובה, בהיקף ובגיוון שאינם מוכרים כלל מן העבר.
מדור נוסף מוקדש לתגובות הדת וההלכה למודרניות ולחילון. המודרניות לא רק דלדלה את השפעת הדת, אלא גם גררה בה שינויים, ולעתים התחדשות, וזאת בשלוש דרכים: (א) מתוך הדת עצמה קמה התנגדות לאורתודוקסיה, שהולידה רפורמה דתית ביהדות, על זרמיה (והיום תת-זרמיה) השונים, הממסדיים והממסדיים פחות. רפורמות אלו באו בחלקן במענה לחילוניות, ובחלקן נולדו ממניעים רוחניים פנימיים, שביקשו דתיות יהודית אחרת. (ב) חלקים בדת האורתודוקסית עשו מאמצים להסתגל לתנאי המודרנה, מתוך גילוי גמישות מסוימת בעניינים הלכתיים; נוצרו תנועות וארגונים דתיים-אורתודוקסיים שלא היו בעבר, והשתנו קודים של הליכות יומיום ותפקוד חברתי. (ג) מצד אחר, נוצרה באורתודוקסיה גם מגמה של הסתגרות "חרדית", מתגוננת או לוחמנית. גישה זו סבורה שהיא ממשיכה את המסורת כמות שהיא, אך למעשה גם היא משנה אותה - לרוב בכיוון של הקצנה, או על ידי פיצול החיים בין תפקוד מודרני חיצוני לבין דבקות קנאות מבית.
מדור חשוב אחר עוסק ביחסים בין יהודים ובין לא יהודים. אמנם זו זווית נחוצה של חקר התרבות היהודית בכל תקופותיה, אך בעת המודרנית היו בתחום הזה התפתחויות של מודרניזציה וחילון הראויות לדיון מיוחד. המדינה המודרנית, האנטישמיות החילונית החדשה, היחס שבין השכלה יהודית לנאורות אירופית, מעורבות היהודים בתיקון העולם והתגובות עליה, וכמובן, השואה ושורשיה המודרניים הן דוגמאות אחדות לכך. דוגמה אחרת היא יחסי יהודים ולא יהודים כפי שהושפעו מהקמת מדינת ישראל.
מדור נוסף משרטט את מפת התרבות היהודית בתפוצות מאז מלחמת העולם השנייה. מדור התפוצות ומדור מדינת ישראל הם היחידים שתוחמו בזמן ובמקום. חשבנו לנכון להקצות מקום מיוחד לדורות האחרונים, שבהם נקבעו דמות העולם היהודי של היום ומרכזיו החדשים, ונוצרות בהם צורות חדשות של זהות ותרבות יהודיות. יחד עם זאת הנחנו שגילויי התרבות החילונית של היום מוכרים לקוראינו יותר ממקורותיה והעומק ההיסטורי שלה, ולכן (וגם בגלל אורך התקופה) הקדשנו לאלה את מרב השטח.
לבסוף, הערה ופנייה לקוראים. ברור שהכתיבה האנציקלופדית המסכמת, המתבוננת ממרחק תיאורטי מסוים, אינה מסוגלת להמחיש את דופק החיים של התרבות, את הגוונים האסתטיים והרגשיים שלה, ובעיקר, את החוויה האישית שגילויי התרבות החילונית היהודית עוררו, ומוסיפים לעורר, במאות האלפים (ולמעשה, המיליונים) המשתתפים בהם. לשם המחשה כללנו כמה דברים של סופרים ומשוררים בני זמננו, ומדי פעם בפעם שילבנו דיוקן צבעוני יותר של דמות יוצאת דופן או של עיר יהודית. אבל ברור שבזה אין די. הקוראים מוזמנים להזכיר לעצמם, בכל הזדמנות, שמאחורי השמות, התאריכים, המושגים והניתוחים הממלאים את הדפים הללו מסתתרים סיפורים ושירים, בני אדם ומפעלים, ויכוחים, מאבקים, רגשות ויצרים - עולם חווייתי שלם במתח גבוה, שדמיון הקוראים צריך להיות ער לקיומו, ובמידת האפשר, להשלים אותו. |
