דוד שחם

לארבעת הכרכים של זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני – מבט אנציקלופדי, הענקנו את התואר "מבט אנציקלופדי" כדי להבדיל בינם לבין אנציקלופדיה רגילה. הכינוי אנציקלופדיה ניתן בדרך כלל לפרסומים המבקשים להביא מידע בתחום כלשהו - או בתחומים רבים ושונים - והם בנויים בסדר מסוים, הנחשב אופייני לאנציקלופדיות. אבל הוא ניתן גם לספרים שאין בהם יסוד כזה והמידע המובא בהם מתחומים שונים מאורגן בצורה אחרת מן הסדר המקובל באנציקלופדיות, שהוא לרוב סדר אלפביתי של שמות הערכים. סדר זה מקל על החיפוש במקום שנמצאים ערכים רבים, אבל הוא אינו מהותי. ישנן אנציקלופדיות רבות שלא נכתבו בסדר כזה. האנציקלופדיה הצרפתית המהוללת, הופיעה תחילה בסדר אלפביתי. כעבור זמן סודר המידע מחדש ב-160 כרכים שלא נערכו בסדר אלפביתי כי אם בסדר ענייני, לפי תחומים ונושאים.
עניין אחר, שהוא מהותי לרוב האנציקלופדיות המקובלות, הוא שהן שואפות לכאורה לאינקלוסיביות. הן מבקשות לכלול, במידה כזו או אחרת של קיצור, את כל המידע הזמין בתחומים שבהם הן עוסקות, או לפחות את כל המידע החשוב. אבל גם הן, בעשרות כרכיהן (במאה ה-16 הופיעה אנציקלופדיה סינית בת 240 כרכים), אינן יכולות להנחיל לקוראיהן את כל הידע המצוי - גם לא את כל הידע הזמין בתחום מסוים - כי אם להעניק להם גישה אל הידע הזה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר. מבט חדש זה אינו רואה את הקיום היהודי בימינו כקשור בהכרח באורח חיים של קיום מצוות; הוא שולל את הגישה כי מי שאינו מקיים מצוות אינו יכול לראות עצמו יהודי. קיום יהודי זה קשור במערכת מסועפת, הנבנית על אוצרות התרבות היהודית שהצטברו במהלך אלפי שנים, אך ניזונה גם מערכים אנושים כלליים ומגיבה מתוך השתנות והתחדשות מתמידות על ההתפתחות המתחוללת בתחומי הרוח בעולם הרחב. מבט חדש זה יעזור לאדם יהודי בן ימינו למצוא לשאלה, שלעתים היא נשאלת בהתרסה, "במה אני יהודי אם איני מקיים מצוות?" תשובה ברוח זו שהשיב עליה ברנר: "אנחנו יהודים בחיים הממשיים". משמע בעצם קיומנו.
בארבעת הכרכים של זמן יהודי חדש לא התיימרנו לכלול את כל הידע הזמין בתחומים שבהם הוא עוסק, כי אם לדגום ממנו דברים שיש בהם כדי להעיד על תהליכים שהתרחשו ומתרחשים בתרבות היהודית בעידן החילון ולהציג את המוצרים החברתיים והתרבותיים שנולדו מהם. כך הדבר גם לגבי הערכים המוקדשים לאישים הנמצאים בחלק מהמדורים. אין הם אמורים לתאר תמונה מלאה ומקפת של תולדות חייהם, הגותם ופועלם, אלא להציג רק אותם היבטים של הגותם ופועלם הקשורים בנושא המרכזי של החיבור האנציקלופדי הזה - היווצרותה של תרבות יהודית חדשה בעידן החילון. כמו כן, אין מוקדשים כאן ערכים לכל האישים שהיו פעילים בתחום מסוים (אם היינו מבקשים להביא את כל האישים שפעלו בתרבות היהודית בתחומי הספרויות והאמנויות היה עלינו להקדיש מאות ואפילו אלפי ערכים לאישים אלה ולכן אין במדור הספרויות והאמנויות ערכים המוקדשים לאישים). ולפיכך, גם באותם מדורים שבהם הקדשנו ערכים לאישים, בחרנו להביא דוגמאות אופייניות בלבד, שיש בהן כדי להציג את השפעתם של תהליכי המודרניזציה והחילון על התרבות היהודית, בכל מובניה, במאות השנים האחרונות.
זמן יהודי חדש מחולק למדורים שכל אחד מערכיהם (הארוכים בדרך כלל יותר מערכים אנציקלופדיים רגילים) הוא מאמר העומד בפני עצמו, שניתן לקוראו בנפרד ממאמרים אחרים באותו מדור או במדורים אחרים. עם זאת, כל מדור בנוי כך שניתן לקוראו גם ברצף. יותר משכיוונו אל המחפש (שאגב, גם הוא יכול להיעזר במפתח שבכרך החמישי, כרך העזר, ולהגיע בעזרתו למידע נוסף המצוי בערכים השונים) כיוונו לקורא ולמעיין. החומר, המסודר בעשרה מדורים, מוגש בצורה המאפשרת גם קריאה שוטפת של כל מדור לחוד או של מדורים בזה אחרי זה, וגם חיפוש אחרי עניינים, סוגיות, מושגים או אישים שפעלו בכל אחד מהתחומים שבהם אנחנו עוסקים, או שהגותם יש בה כדי להוסיף תובנות. הבדלי האורך בין הערכים השונים אינם באים להעיד על הבדלי החשיבות בין נושאיהם. במקרים רבים הם נובעים מהצורך להביא בפני הקוראים מידע חדש, רב בכמותו.
הקריאה השוטפת תיעזר גם במבנה של כל אחד מהמדורים. בראשיתו מובא מבוא מקיף, המציג נקודת מבט כוללת ומשתדל להקנות לקוראים גישה שתסייע בהבנת החומר הכלול בו. לאחריו מופיעים ערכים, מהם קצרים יותר ומהם ארוכים יותר, המוקדשים לתחומים נבחרים ומבקשים להציג בדרך כלל נקודת מבט חדשה על העניינים הכלולים בהם. ערכים אלה, כאמור, מסודרים בדרך כלל בסדר ענייני ולא אלפביתי (למעט ערכים המוקדשים לאישים, המובאים בסדר אלפביתי בסופם של אחדים מהמדורים). סדר הערכים הכלולים בכל מדור נמצא בתוכן העניינים המפורט המופיע בראש כל כרך, והוא מובא במלואו, לגבי כל ארבעת הכרכים, גם בכרך החמישי. בעזרתו - ובעזרת המפתח המסודר אלפביתית - יוכלו הקוראים למצוא את המקומות שבהם נדונים העניינים השונים. בראש המפתח נמצאת הקדמה המציעה את אופן השימוש בו.
בסופם של רבים מהערכים מופיעה רשימת ספרים לקריאה נוספת. אין זו רשימה ביבליוגרפית של המקורות שעמדו לנגד עיני הכותבים, כי אם המלצה לקוראים המבקשים להרחיב את ידיעותיהם בתחום שבו מטפל הערך. כדאי גם לשים לב לכך שלגבי אישים המוזכרים בגוף הטקסט לא הבאנו בדרך כלל את שנות חייהם ולא את הכתיב הלועזי של שמותיהם. שנות חייהם והכתיב הלועזי של שמותיהם, במקום שכתיב זה רלוונטי, ניתנים במפתח, מה שמונע חזרות מיותרות לגבי אישים המופיעים פעמים רבות ובערכים שונים.
כותרות המשנה המופיעות בגופי הערכים נכתבו במקומות אחדים בידי הכותבים ובמקומות אחרים הן נוספו בידי המערכת. שמותיהם של הכותבים מופיעים ליד כל אחד מהערכים שהם כתבו. בכרך ה' מופיעה רשימה מלאה של כל הכותבים וכמה פרטים מזהים עליהם, וכן מופיע מפתח מחברים המפנה את הקורא אל עמודי הפתיחה של המאמרים. ערך שלידו אין שם כותב - נכתב בידי העורכים, לעתים בעבודת צוות.
אשר לתמונות הנלוות לטקסט, עשינו מאמץ רב למצוא תמונות רלוונטיות לו, שבמקרים רבים יש בהן לא רק כדי לשמש אילוסטרציה, אלא גם להוסיף מידע. עם זאת, נדגיש שהכיתובים הנלווים לתמונות לא נכתבו בידי הכותבים, אין הם אחראים להם (אף שבמקרים רבים הם נשענים על הטקסט שכתבו) והאחריות עליהם מוטלת על העורכים בלבד.
ולבסוף ייאמר כי זמן יהודי חדש אינו מיועד לבוא במקום אנציקלופדיות וספרי שימוש כלליים, שבהם ניתן למצוא מידע, ברמת פירוט זו או אחרת, על אישים, מוסדות ואירועים היסטוריים; הוא נועד, כאמור, להביא מבט חדש עליהם ולהאיר אותם צדדים שלהם שיש בהם כדי לתרום להבנתם של תהליכי המודרניזציה והחילון שהתרחשו בעם היהודי ובתרבותו במאתיים וחמישים השנים האחרונות.