יוזם, מנהל ועורך
לידתה של יוזמה ספרותית-מחקרית היא פעמים רבות פרי של זיווגים אקראיים, אם כי בדרך כלל יש לה, ליוזמה כזאת, רקע כלל לא מקרי. ואכן, לידתה של היוזמה להוצאתו לאור של זמן יהודי חדש לא היתה לידת-אקראי. שלושה סיפורים אישיים ימחישו זאת.
בזיכרונם של בני דורי נחרת הסיפור על פגישתו של בן-גוריון עם הרב ישעיה קרליץ ('החזון-איש'). באותה פגישה, שהתקיימה בשלהי 1952, המשיל 'החזון-איש' את הציונות החילונית לעגלה ריקה, שצריכה לפנות דרך במעלה ההר לעגלתה המלאה של היהדות האורתודוקסית (משל שנלקח בשינוי צורה ממקור תלמודי). נקל לשער מה היתה תגובתם של רבים למשמע מנהיגה של היהדות החרדית האנטי-ציונית המתאר אותם ככלי ריק. לא הייתי שלם עם תשובתו של בן-גוריון. תמהתי מדוע קיבל את הנחתו של איש-שיחו, כאילו יש 'עגלה דתית' אחת ומאוחדת וכאילו מולה ניצבת 'עגלה חילונית' אחת ומאוחדת. וקשה מאלה: בהציגו, לשיטתו, את תכולתה של 'העגלה המלאה החילונית', מנה בן-גוריון עניינים כגון ההגנה על המדינה ועל חיי אזרחיה, יישוב הארץ, בניינה ופיתוחה; ואני שאלתי את עצמי: האם לא נכשל בן-גוריון בכך שלא הדגיש דווקא את הישגיה של התרבות היהודית החדשה, ובמיוחד את התרבות העברית, על ריבוי פניהן?
חלפו כשלושים שנים וב-1985 נשלם מפעלה של האנציקלופדיה העברית והופיע כרך המפתח שלה. באחד הימים חיפשתי במפתח את הערך 'חילון' או 'חילוניות'. לשווא: איננו, לא כעיול ראשי ולא כעיול משני. נדהמתי.
בשנים 2006-1996 כיהנתי כיושב-ראש מית"ר (מכללה ליהדות כתרבות), שפעילותה הוקדשה בעיקרה לקירובם של צעירים ועולים חדשים ללימוד התרבות היהודית, על רבדיה המגוונים. פעילות זאת נבעה, בין השאר, מהדאגה נוכח תהליך הקיטוב בחברתנו: מכאן - קנאות דתית ולאומנית, פונדמנטליזם ו"החזרה בתשובה"; ומכאן - ניכור מתרבותנו בכללותה וניתוק ממורשתנו העתיקה במיוחד. סברתי כי יש להנחיל את התפיסה שלפיה "ארון הספרים" של אדם יהודי בן-זמננו ראוי שישכנו בו יצירות של תרבותנו העתיקה, והתנ"ך במרכזן; יצירות של התרבות היהודית החדשה; ויצירות ממיטב פירותיה של התרבות האנושית הכללית. כמו כן, סברתי כי ראוי שהציבור המגדיר עצמו כחילוני, ילמד מהי משמעותה של החילוניות וכיצד פעלו תהליכי המודרניזציה והחילון בקרב עמנו ובעמים אחרים.
על רקע כל אלה נולד הרעיון להוציא לאור אנציקלופדיה של התרבות היהודית בעידן המודרניזציה והחילון. שותף לרעיון הזה מראשיתו, ומי שתרם לגיבושו ולעיצובו בגלגוליו השונים תרומה מכרעת, היה פרופ' ירמיהו יובֵל. פניתי אליו כאל מי ששמו הולך לפניו, בארץ ובעולם, כפילוסוף, כחוקר וכמחברם של ספרי הגות שחידת הזהות היהודית בטלטולי המודרניות שזורה בהם, והצעתי לו להיות שותף ליוזמה וליטול על עצמו את תפקיד העורך הראשי. שמחתי מאוד כשנענה לפנייתי. סיכמנו כי "מכון שפינוזה", שפרופ' יובל עומד בראשו, יהיה שותף למפעלנו.
בשיחה שהיתה לנו בשלהי 1999 עם מר פליקס פוזן, העומד בראש "קרן פוזן", פרשנו בפניו את יוזמתנו, להפקת אנציקלופדיה שתספר את סיפורה של התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות, בדרך ביקורתית-פלורליסטית, שתשקף את היצירה היהודית החילונית לגווניה ותיתן ביטוי גם להתפתחותם של הזרמים היהודיים הדתיים בעת החדשה. זכינו לעידוד רב מצדו ולהבטחה כי הקרן תסייע לממש את הרעיון, אם נצליח לכנס צוות חוקרים והוגים ראוי לשמו שיתגייס למלאכת היצירה הזו. סיכמנו כי נקים יחד עמותה לתרבות יהודית מודרנית - "למדא" - ובמסגרתה תתנהל העבודה.
בהמשך פנינו גם לסופר והעורך דוד שחם, שצבר ניסיון רב בעריכה בכלל ובעריכת אנציקלופדיות במיוחד (הוא ערך את שלושת הכרכים האחרונים של האנציקלופדיה העברית ואת הבריטניקה לנוער) והצענו לו ליטול על עצמו את תפקיד העורך הכללי, המופקד על הניהול המערכתי של המפעל ועל העריכה בפועל של הטקסטים שייכללו בחיבור האנציקלופדי. אף הוא נענה לאתגר.
יחד עם יובל ושחם עיצבנו תבנית של אנציקלופדיה מדורית-נושאית (ולא אלפביתית), שתקיף עשרה מדורים, שכל אחד מהם יוקדש לתחום אחר ביצירה התרבותית ובפעילות החברתית-לאומית של העם היהודי המודרני. מלכתחילה ידענו כי במסגרת מספר מוגבל של כרכים לא נוכל לתת תיאור מלא, מקיף ומפורט של כל התחומים הללו, אבל נוכל להדגים בפני המעיינים את התפתחות התרבות היהודית בתחומיה בעת החדשה, ולהקנות להם תמונה נאמנה כיצד הושפעה מתהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התקופה. יחד פעלנו לבחירת עורכי המדורים וזכינו להיענות חמה מצד כמה מטובי המומחים בתחומים שבהם עוסק החיבור האנציקלופדי הזה, שהחלטנו לקרוא לו בשם זמן יהודי חדש. עורכי המדורים היו לנו שותפים מלאים בעיצובו של חיבור אנציקלופדי זה, ועל כל שפעלו למימושו יבואו על הברכה: פרופ' ישראל ברטל, פרופ' מנחם ברינקר, פרופ' יוסף דן, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' מורטון ויינפלד, פרופ' חנן חבר, פרופ' דן מירון, פרופ' דֶרֶק יונתן פנסלר, מר רוביק רוזנטל ויועץ המערכת פרופ' מישל אביטבול.
מלכתחילה ראינו צורך לשתף בעיצוב, בעריכה ובכתיבת הערכים לא רק חוקרים והוגים מישראל, אלא גם מהתפוצות. ואכן, כחמישית מהעורכים וממחברי הערכים הם מהתפוצות, בעיקר מצפון-אמריקה. לצד כותבים בעלי אוריינטציה חילונית, נמצאים כאן גם כותבים בעלי אוריינטציות דתיות שונות: אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים, וגם כאלה המבקשים להימנע מהגדרה עצמית בתחום זה.
ארבע שנים ארכה מלאכת איסוף החומר ועריכתו. בקשתנו מהכותבים להתאים את דרך כתיבתם ואת סגנונה לאופיו הייחודי של המפעל שלנו העמידה אותם לעתים בפני אתגר מורכב. אנו שמחים על כך כי ברוב המקרים נענתה פנייתנו, והמעיין בחומר בוודאי יבחין בכך.
מלאכת הכנתו והפקתו של זמן יהודי חדש לא היתה מתאפשרת ללא מימונה הנדיב באופן יוצא דופן של "קרן פוזן". מר פליקס פוזן, ובנו מר דניאל פוזן, היו לנו לא רק משענת חומרית יקרת ערך, אלא שותפים מלאים ונלהבים לרעיון ולדרך הגשמתו. ביטוי-מה לכך ניתן בעובדה כי זמן יהודי חדש מופיע במסגרת "ספריית פוזן לתרבות יהודית".
סיוע חשוב קיבלנו גם מקרן "קשת"; ממינהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט; ממועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומקרן רבינוביץ' לאמנויות של תל-אביב, ועל כך הננו אסירי תודה להם.
כן נתונה תודתנו: להוצאת כתר ולמנהליה - יפתח דקל, צביקה מאיר, נעמה פריד ופיטר טומקינס - אשר במהלך עבודתנו נהנינו משיתוף פעולה ענייני וחברי איתם; לעינת מרימי ולסטודיו ע.נ.ע., אשר לא נלאו במאמץ להבטיח את הסידור והעימוד של חמשת הכרכים, תוך הקפדה על איכותם ועל הסדרתם בלוח זמנים קצוב; למיכל אחישר המתקינה לדפוס; לשוקי דוכובני על עיצובם של הכרכים ולנועם פרידמן על עיצוב הכריכות; ללילי יודינסקי וכן לרות פורטר על תחקיר התמונות; לברכה אשל על איסוף אלפי הפרטים למפתח; לשרה פוסטבסקי, על הגהתה הקפדנית את הטקסט, על עריכתה המדוקדקת של המפתח ועל עצותיה הנבונות; ואחרונה חביבה - לרכזת המערכת, אראלה אשד, אשר אחריותה, תבונתה הארגונית ומסירותה, סייעו למימוש האתגר הכבד והמורכב שבהכנת זמן יהודי חדש.
כל אלה, יחד עם העורכים והכותבים, יבואו על הברכה ועל התודה. |
